תנחומא בובר · תולדות · סימן 15

[ויתן לך] מה כתיב למעלה מן הענין, ויהי כי זקן יצחק וגו' (בראשית כז א), ורבקה אמרה וגו' (שם שם ו), ותתן את המטעמים וגו' (שם שם יז), אמר ר' יהודה הלוי ב"ר שלום בשם ר' חלבו הכניסה אותו עד מחיצתה, עד היכן שהיה לה רושת ליכנס, אמרה לו בני עד כאן הכנסתי עמך, מכאן ואילך אלהיך יכנס עמך, נכנס כיון שאמר לו כי הקרה ה' אלהיך לפני, אמר ר' יוחנן בשעה שאמר כי הקרה ה' אלהיך לפני, אמר יצחק הלשון הזה אינו לשון עשו אלא לשון יעקב, שנאמר קול קול יעקב, תדע לך שהוא כן, כשנכנס יעקב מה אמר קום נא שבה וגו', אבל כשנכנס עשו [מה אמר לו יקום אבי, ראה] מהו אומר היאך הוא מסיח בטירחא יקום אבי וגו', התחיל יצחק אומר ליעקב גשה נא ואמושך וגו', אמר ר' יהושע כיון שאמר גשה נא הרתית גופו והיה שוחה כשעוה הזו, מה עשה הקב"ה אמר לשני המלאכים וסייעו, לגבריאל ולמיכאל, למיכאל מימינו ולגבריאל משמאלו, והוא בכבודו יתברך שמו תומך בו מאחוריו, ואמר לו יעקב למה אתה מתיירא וגופך שוחה עליך, אני אלהים ואיסטריא שלי בעזרך ותומכין לך ואתה מתיירא, שנאמר אל תירא כי עמך אני אל תשתע כי אני אלהיך אמצתיך אף עזרתיך אף תמכתיך בימין צדקי (ישעיה מא י), אל תירא כי (אתך) [עמך] אני ואל ישוח גופך שאני עמך, ואל תשתע כי אני אלהיך אמצתיך במיכאל ואף עזרתיך בגבריאל ואף תמכתיך בימין צדקי, מיד א"ל [יצחק] הקול קול יעקב והידים ידי עשו, כחך קשה משלו, עשו אם תופש את אדם הרי הוא בידו, ואם [הוא] בורח אינו יכל לעשות לו דבר, אבל אתה אפילו אדם בורח מסוף העולם [ועל סופו], הקול קול יעקב, אתה אומר [דבר] בבית הכנסת והרי הוא בא מעצמו.