תנחומא בובר · לך לך · סימן 7

]ויהי בימי אמרפל]. כך פתח ר' תנחומא בר אבא, הרב פתחו רשעים וגו', חרבם תבא בלבם (תהלים לז יד טו), מהו חרב פתחו רשעים, זהו קין שעד עכשיו לא היה הורג בעולם, ובא קין ופתח בהריגה, שנאמר ויקם קין [אל הבל אחיו ויהרגהו] (בראשית ד ח), א"ל הקב"ה רשע בחרב פתחת בעולם, חרב פתחו רשעים, זה קין, להפיל עני ואביון, זה הבל, אמר ליה הקב"ה אתה פתחת חרב בעולם תבא החרב בלבו של אותו האיש, חרבם תבא בלבם.

ד"א חרב פתחו רשעים, זה חנון בן נחש, כיון שמת אביו שלח דוד לנחמו, מה עשה חנון, נטל עבדי דוד ועשה אותם פרדיגמטא (פי' ליצנות) שנאמר ויקח [חנון] את עבדי דוד [ויגלח את חצי זקנם ויכרות את מדויהם בחצי וגו'] (ש"ב י ד). מיד שלח לארם נהרים והשכיר מהם שלשים ושנים אלף רכב, חוץ מכמה אוכלוסין שהיה לו, ויבואו ויחנו על מידבא, א"ל הקב"ה רשע בחרב פתחת, תבא חרב בלבו של אותו האיש, שנאמר חרבם תבא בלבם, מיד עמדו יואב ואבישי והרגו כל האוכלוסין, דכתיב ויגש יואב וגו' (שם שם יג).

ד"א חרבם תבא בלבם, אלו ארבעה מלכים אמרפל וחביריו, שעד עכשיו לא היתה מלחמה בעולם, ובאו ופתחו בחרב, שנאמר ויהי בימי אמרפל, התחילו לעשות מלחמה, אמר להם הקב"ה, רשעים אתם פתחתם בחרב, תבא החרב בלבם של אותם האנשים, שנאמר חרבם תבא בלבם, מיד עמד עליהם אברהם והרגן, שנאמר ויחלק עליהם לילה (בראשית יד טו).