[ותצא דינה]. זש"ה ותפרעו כל עצתי ותוכחתי לא אביתם (משלי א כה), מדבר בחוה, כשבקש הקב"ה לבראותה, אמר הקב"ה אם אני בורא אותה מן הראש של אדם, רוחה גסה עליה, מעיניו סוקרנית, מפיו תהא דברנית, מידיו תהא גנבת, מרגליו תהא פרסנית, אמר הקב"ה כל העצה מזאת נטלתי עד שלא בראתי אותה, ולא יצאתי מהם אמרתי אם בורא אני אותה מראשו רוחה גסה עליה, שנאמר ויאמר ה' יען כי גבהו בנות ציון וגו' (ישעיה ג טז), ומעיניו, מסקרות עינים, (שם שם), ומאזנים ושרה שומעת (בראשית יח י), ומפיו, ותדבר מרים (במדבר יב א), ומידיו, ותגנב רחל (בראשית לא יט), ומרגליו היא נכנסת ויוצאה ותצא דינה הוי ותפרעו כל עצתי וגו'.
קריאה במקור
תנחומא בובר · וישלח · סימן 17
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Tanhuma haKadum veHaYashan, S. Buber, 1885
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987633
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a0972f18cb1c0319de088bebe382bd8e8044eae3128f4d8eb71103d9fa8cfa23