תנחומא בובר · וישב · סימן 5

ד"א אלה תולדות יעקב יוסף, שהיו פני יוסף דומין ליעקב, מנין, שכך הוא אמר וישראל אהב את יוסף [מכל בניו כי בן זקונים הוא לו (בראשית לז ג), והרי בנימין קטן מנו והוא אומר בן זקונים, אלא שהיה איקונין דומה לו הוי אלה תולדות יעקב יוסף]. מה יעקב העמיד שבטים, אף יוסף העמיד שבטים, שנאמר אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיה לי (בראשית מח ה), הוי אלה תולדות יעקב.

ד"א מה יעקב נתכסה מאביו כ"ב שנה, כך יוסף נתכסה מאביו כ"ב שנה, לכך נאמר אלה תולדות יעקב יוסף. אמר ר' לוי אמר ר' יוחנן כל מקום אשר הוא אומר היה, ראה ג' עולמות, כתיב בנח תמים היה (שם ו ט), ראה את העולם בישובו עד שלא בא המבול, וראה אותו חרב, וראה אותו בתיקונו אחר כך, לכך נאמר בו היה. משה כתיב היה רועה וגו' (שמות ג א), ראה ישראל עד שלא נתחזק השעבוד, וראה השעבוד, וראו אותן כשנגאלו. [במרדכי כתיב] איש יהודי היה בשושן הבירה (אסתר ב ה), ראה אותן עד שלא נשתעבדו ביד המן, וראה אותם בגזירות שנגזרו עליהם, וראה אותם בגאולתם. איוב כתיב איש היה בארץ (איוב א א), וראה ג' עולמות, היה תם, ונתייסר ביסורין, ואח"כ נתרפא, ואף יוסף כתיב בו היה, אלה תודלות יעקב יוסף בן שבע עשרה שנה היה רועה (בראשית לז ב).

כל הדברים שאירעו ליעקב אירעו ליוסף, ביעקב כתיב גנבתי יום (שם לא לט), אף יוסף כתיב ביה כי גנב גנבתי (שם מ טו), ביעקב רדף אותו עשו, ואת יוסף רדפו אותו אחיו, יעקב נשתעבד אצל לבן, ויוסף נשתעבד במצרים, לכך כתיב אלה תולדות יעקב יוסף.