תנחומא בובר · חקת · סימן 42

[ויראו כל העדה וגו']. מה כתיב אחריו, וישמע הכנעני מלך ערד (שם כא א), זה עמלק, שנאמר עמלק יושב בארץ הנגב (שם יג כט), והיה יושב על הפירצה, כיון ששמע שמת אהרן ונסתלקו ענני כבוד, מיד נתגרה בהן.

דרך האתרים (במדבר כא א). שמת התייר הגדול, שתר להם את הדרך, שנאמר וארון ברית ה' נוסע לפניהם דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה (שם י לג).

וילחם בישראל (שם כא א). עמלק היה, למה קראו כנעני, לפי שנאסרו ישראל להלחם עם בני עשו, שנאמר בהם אל תתגרו בם (דברים ב ה), כשבא עמלק ונתגרה בם פעם ושתים, אמר להם הקב"ה אין זה אסור כבני עשו, אלא הרי הם ככנעניים, שנאמר בהם כי החרם תחרימם החתי והאמורי הכנעני (שם כ יז), לכך נקרא כנעני, ומעולם היה עמלק (מכת) [רצועת] מרדות לישראל, את מוצא במות אהרן, יצא עליהם עמלק וחזרו ישראל לאחוריהם שבע מסעות, שנאמ ובני ישראל נסעו מבארות בני יעקן מוסרה שם מת אהרן וגו' (שם י ו), וכי שם מת אהרן, והלא בהר ההר מת, שנאמר וימת (שם אהרן) [אהרן שם] בראש ההר (במדבר כ כח), והפסוקין מוכיחין שבע מסעות לאחור, ללמדך שחזרו לאחוריהן.