תנחומא בובר · בראשית · סימן 7

שאלו המינין את (ר' ישמעאל) [ר' שמלאי], אמרו לו כמה אלהות בראו את העולם, אמר להם אני ואתם נשאל לתורה, אמרו לו הרי כתיב כי אלהים קדושים (יהושע כד יט), אמר להם קראו סוף הפסוק, הם לא נאמר אלא הוא. אמר ר' ברכיה בשם ר' אבא האדמוני, מהו קדושים, שהוא קדוש בכל מיני קדושות, אמר ר' אחא בר חנינא הקב"ה דרכו בקדושה, הלוכו בקדושה, נראה בקדושה, דבורו בקדושה, חסיפת זרועו בקדושה, [נאה ואדיר בקדושה]. דרכו בקדושה מנין, שנאמר אלהים בקדש דרכך (תהלים עז יד). הליכתו בקדושה מנין, שנאמר הליכות אלי מלכי בקדש (שם סח כה). נראה בקדושה, שנאמר כן בקדש חזיתיך (שם סג ג). דבורו בקדושה, שנאמר אלהים דבר בקדשו (שם ס ח). חסיפת זרועו בקדושה מנין, שנאמר (חסף) [חשף] ה' [את] זרוע קדשו (ישעיה נב י). נאה ואדיר בקדושה מנין, שנאמר מי כמוכה באלים ה' וגו' (שמות טו יא). הוי כי אלהים קדושים הוא, שהוא קדוש בכל מיני קדושות, אמרו לו והכתיב בראשית ברא אלהים, אמר להן בראו לא כתיב כאן, אלא ברא.