תנחומא בובר · כי תשא · סימן 20

ויכתוב על הלוחות [את דברי הברית עשרת הדברים] (שמות לד כח), שהיו שוים הראשונים והשניים, וכיצד היו כתובים, י' דברות, ה' על לוח זה וה' על לוח זה, שנאמר עשרת הדברים.

ויהי ברדת משה וגו' מן ההר [ומשה לא ידע כי קרן עור פניו] (שם שם כט), מהיכן נטל משה קרני ההוד, רבותינו אומרים מן המערה, שנאמר והיה בעבור כבודי [ושמתיך בנקרת הצור] (שם לג כב), ר' ברכיה אור מן הלוחות, א"ר ארכן ו' טפחים ורחבן ג' טפחים, והיה משה מחזיק בשני טפחים והקב"ה בשני טפחים וטפחיים ריוח באמצע, משם נטל משה קרני ההוד, ר' יהודה בר נחמיה אומר כשמשה כותב את התורה נשתייר בקולמוס קימעא והעבירו על ראשו, ומשם נעשו לו קרני ההוד, ומשה לא ידע כי קרן. כל ההוד שנטל ממתן שכר, אבל הקרן קיימת, שנאמר (וקרנים) [קרנים] מידו לו (חבקוק ג ד), וכשיטלו הצדיקים את שכרן לעולם הבא יטול הוא שכרו, מנין שכן הנביא מפרש ואמר הנה ' אלהים בחזק יבא וזרועו מושלה לו הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו (ישעיה מ י).

חסלת כי תשא