ד"א זאת חקת התורה. זש"ה מי יתן טהור מטמא לא אחד (איוב יד ד), כגון אברהם מתרח, חזקיה מאחז, מרדכי משמעי, ישראל מאומות העולם, [ועולם הבא מן העולם הזה], מי עשה כן, ומי צוה כן, ומי גזר כן, לא אחד, לא יחידו של עולם. תמן תנינן [בהרת כגריס טמא, פרחה בכולו טהור, מי עשה כן, מי גזר כן, מי צוה כן, לא יחידו של עולם. תמן תנינן] האשה שמת ולדה תוך מעיה, והושיטה [חיה] את ידה, ונגעה בו, החיה טמאה טומאת שבעה, והאשה טהורה עד שיצא הולד, [וכן] המת בבית הבית טהור, יצא ממנו אותו מטמא, מי עשה זאת, לא יחידו של עולם. תמן תנינן כל העסוקין בפרה מתחלה ועד סוף מטמאין בגדים, היא גופה מטהרת טמאים, אלא הקב"ה אמר חוקה חקקתי לכם, גזירה גזרתי, ואין אתה רשאי לעבור על גזירתי.
קריאה במקור
תנחומא בובר · חקת · סימן 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Tanhuma haKadum veHaYashan, S. Buber, 1885
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987633
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a0972f18cb1c0319de088bebe382bd8e8044eae3128f4d8eb71103d9fa8cfa23