תנחומא בובר · אמור · סימן 26

ולקחתם לכם. בלקיחה שלא תהא גוזל ועומד בו, ונמצא סניגורו נעשה קטיגורו.

ולקחתם. תני (בשם) ר' חייא במקח ולא בגזל, במקח ולא בחנם, להוציא את השאול ואת הגזול, משל למה הדבר דומה, לשליח של מלך שהלך לגבות (את העיר) [בעיר], משגבה אותה, מצאו עירוני אחד בדרך (לסטים), קיפחו ונטל את כליו, ואת המוגבה שהיתה בידו, לאחר ימים בא לאותו עירוני דין לפני השלטון, בא לשכור לו אדם שילמיד עליו זכות, א"ל הגביי מה אתה עושה כאן, א"ל יש דין ואני מבקש לשכור לי אדם שילמד עלי זכות, א"ל תן לי [אותו זהב ואותן הכלים] אותן עבוטות שנטלת ממני, ואני אלמד עליך זכות, א"ל כן אעשה, הלך ונתן לו אותו זהב, ואותן עבוטות מקצת, והלך לו, למחר כשעמד לפני השלטון, אמר יש לך מי שמלמד עליך זכות, השיב ואמר איש פלוני, א"ל השלטון מה זכות אתה מלמד על זה, א"ל מרי אני אומר דברים שעה לי חברי זה כשהלכתי לגבות את עיר פלוני, עמד עלי וקיפחני, ונטל כל מה שהיה בידי, והכלים האלו שאתה רואה בידי הם מקצת הכלים שהחזיר לי, כדי שאלמד עליו זכות, עכשיו התחילו הכל אומרים ,או לו לזה שסניגורו נעשה קטיגורו, כך אין אדם מישראל צריך להלל בלולב הגזול, (אם אין לו) [אלא אם כן] לוקח לו בדמים, שנאמר ולקחתם לכם.