תנחומא בובר · וארא · סימן 4

אמר ר' יהודה הלוי שבטו של לוי היה פנוי לטרגיה במצרים, אמר להם פרעה שביל שאתם פנויים אתם באים ותאמרו נלכה וגו' ונזבחה (שמות ה ג), אמר להם למה משה ואהרן תפרעו (שם).

תכבד העבודה על האנשים ויעשו בה ואל ישעו בדברי שקר (שם שם ט). שהיה להם מגילות שהיו משתעשעים בהם משבת לשבת לומר שהקב"ה גואלינו, אמר להם פרע אל ישעו בדברי שקר, אל יהו נשענים, ואל יהו משתעשעים, ואל יהו נפושים, שנאמר ויצו פרעה ביום ההוא את הנגשים בעם ואת שטריו לאמר (שמות ה ו), אמר להם לא תאסיפון לתת תבן לעם וגו' (שם שם ז), אמר הקב"ה למחר אני מביא עליהם מכות, והן אומרים פרעה חוטא ואנחנו משלמים, כיון שישראל יוצאין להביא קש לעשותו תבן, היה המצרי מכה אותו בזמן שרואה אותו בתוך שדהו, לפיכך ויפץ העם בכל ארץ מצרים וגו' (שם שם יב). ויבאו שוטרי בני ישראל (ויאמרו) [ויצעקו] אל פרעה וגו' (שם שם טו), מה השיבם נרפים אתם נרפים (שם שם יז).

ויפגעו את משה ואת אהרן נצבים לקראתם (שם שם כ). אלו דתן ואבירם שכתיב ואבירם שכתיב בהם יצאו נצבים (במדבר טז כז), ויאמרו אליהם ירא ה' עליכם וישפט (שמות ה כא), אמר ר' יהודה הלוי ב"ר שלום אמרו לו ישראל למה אנו דומין, לשה אחת שבא הזאב ונטלה מן העדר, ובא הרועה אחריו, מה עשה הזאב ביקש לבקע את השה מבין הרועה, הגיע השה בסכנה, כך אמר משה לפני הקב"ה, לבין פרעה ובינך אנו מתים, שנאמר אשר הבאשתם את ריחנו וגו' (שם).

וישב משה אל ה' ויאמר אדני למה הרעותה לעם הזה וגו' ומאז באתי אל פרע וגו' (שם שם כב כג), ויאמר ה' אל משה עתה תראה וגו' (שם י א), מה אני עושה לפרעה ולמצרים, אבל מה שאני עושה לשלשים ואחד מלכים אין אתה רואה, באותה שעה ביקש הקב"ה לישב עליו בדין, מנין שנאמר וידבר אלהים אל משה (שם שם ב), ואין אלהים אלא דיין שנאמר אלהים לא תקלל (שמות כב כז), נכנסה סניגוריא ולימדה עליו זכות, שנאמר ויאמר אליו אני ה' (שמות ו ב), ואין ה' אלא רחמים שנאמר ה' ה' אל רחום וחנון וגו' (שם לד ו).