תנחומא בובר · וישלח · סימן 24

[וירא אלהים אל יעקב עוד]. זש"ה ואלי דבר יגונב ותקח אזני שמץ מנהו, בסעיפים מחזיונות לילה בנפול תרדמה על אנשים (איוב ד יב יג). ואלי דבר יגונב [כשהקב"ה נגלה על הרשעים בגניבה הוא נגלה עליהם בלילה, אבל] כשהוא נגלה על הצדיקים בפרהסיא הוא נגלה עליהן, (אבל כשהו) [אמר ר' יששכר כשהקב"ה] נגלה על הרשעים הוא נגלה עליהן בלשון עראי בלשון טומאה בחצי דבור, שנאמר ויקר אלהים אל בלעם (במדבר כג ד), אין ויקר אלא לשון טומאה, שנאמר אשר לא יהיה טהור מקרה לילה (דברים כג יא), אבל כשהוא נגלה על הצדיקים בלשון טהרה הוא נגלה עליהן, שנאמר ויקרא אל משה וגו' (ויקרא א א). לכך נאמר ואלי דבר יגונב, כשהקב"ה נגלה על הרשעים [נגלה] בלילה, לפי שמעשיהן חשוכי כלילה, לכך הוא נגלה עליהן בלילה, שנאמר ויבא אלהים אל לבן בחלום הלילה (בראשית לא כד), אבל כשהוא בא אצל הצדיק מה כתיב וירא אלהים אל יעקב עוד.