קריאה במקור

תנחומא בובר · מצורע · סימן 9

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
ד"א זאת תהיה תורת המצורע. מדבר בישראל כשהיו בירושלים, והיה ירמיה אומר להן עשו תשובה, ולא עשו, ומה עשה הקב"ה הלקה אותן בצרעת, שנאמר וספח ה' קדקד בנות ציון (ישעיה ג יז), ואין ספח אלא צרעת, שנאמר שאת או ספחת וגו' (ויקרא יג ב).
2
וראה הכהן. זה ירמיה, שנאמר מן הכהנים אשר בענתות וגו' (ירמיה א א). והנה נרפא נגע הצרעת. שהגלה אותן לבבל, משגלו א"ל נבוכדנצר שיכרעו לצלם, שנאמר ומן די לא יפול ויסגוד (דניאל ג ו), א"ל לאלהך (לית אנחנא) [לא איתנא] פלחין וגו' (שם שם יח), מה עשה. ולקח הכהן עץ ארז ושני תולעת ואזוב, זה חנניה מישאל ועזריה, והשליך אל תוך שרפת הפרה, שהשליכן לאש, שנאמר ורמיו לגו אתון נורא וגו' (שם שם כא), א"ל הקב"ה בעולם הזה מפני העונות הייתם מתיסרין ומטהרין וחוזרין ומתיסרין, לעתיד לבא אני הוא שמטהר אתכם מלמעלן, שנאמר וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם מכל טומאותיכם ומכל גלוליכם אטהר אתכם (יחזקאל לו כה).
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Midrash Tanhuma haKadum veHaYashan, S. Buber, 1885
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987633

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: a0972f18cb1c0319de088bebe382bd8e8044eae3128f4d8eb71103d9fa8cfa23