תנחומא בובר · שופטים · סימן 8

והיה בכל הארץ נאם ה' פי שנים בה וגו' (זכריה יג ח). זו היא שנאמר ברוח הקודש על ידי דוד, יבושו כל עובדי פסל המתהללים באלילים (תהלים צז ז), כנגד מי אמרו, לא אמרו אלא כנגד מעשים של הקב"ה, אמר ר' חנינא עתיד הקב"ה להראות כבודו לכל באי עולם, ולהוריד כסאו באמצע הרקיע, וחוזר ומניחו במקום שחמה זורחת בתקופת טבת, אמר ליה ר' חנינא הזקן אפשר לראות כבודו, והכתיב כי לא יראני האדם וחי (שמות לג כ), ואתה אומר עתיד הקב"ה להראות כבודו לכל באי עולם, א"ל הרי כתיב כי שמש ומגן ה' (צבאות) [אלהים וגו'] (תהלים פד יב), מה שמש ומגן מגין עליו בשעת מלחמה, אף הקב"ה מגין על בניו בשעת מלחמה באותה שעה, אמר ר' חנינא בשעה שידין הקב"ה אומות העולם, הוא תופסן לדין, הן ואלהיהן, ומעמיד להן פיטומין, ומביא שתי הלוחות, ועשרת הדברות, ואומר להם כלום השגיחו עליכם, ואומרים לפניו מיום שבראתנו לא השגיחו עלינו אלא ישראל עמך בלבד, המתהללים באלילים (שם צז ז), ראוי למקרא לורה בטחים, מהו המתהללים, שלא עבדו עבודה זרה עד שנהגו כבוד זה בזה, א"ל הקב"ה בכל יום ויום אתם מתביישין לפני, יש בכם שהם עובדין ליונים, והרבה יונים נשחטין, ויש בכם שעובדים ללבנים, והרבה לבנים נשברים, יש בכם שעובדים לדנים, והרבה דנים נמכרים בשוק, מיד הקב"ה מביישן, שנאמר יראו גוים ויבושו (מיכה ז טז).