תנחומא בובר · תולדות · סימן 13

[ויתן לך האלהים]. כתיב שרשי פתוח אלי מים (איוב כט יט), מי אמר הפסוק הזה, איוב אמרו על עצמו, ועל בית המקדש, ועל יעקב, כיצד מדבר בעצמו שרשי פתוח וגו', פתח ביתו היה פתוח לעוברים ושבים וביותר לבני תורה, מהו אלי מים, לאילי של תורה וגבוריה, כשם שאת אומר ראיתי את האיל מנגח ימה וצפונה (דניאל ח ד), [למים] אין כתיב כאן, אלא אלי מים, שהיה ביתו של איוב פתוח לעוברי דרכים ושבים, למד מביתו של אברהם, לפיכך וטל ילין בקצירי (איוב שם). אמר ר' חנינא הכל היו רואין בזמן שהיה איוב קוצר את שדהו שהיו עננים קשורין על קצירו, בשביל שלא ישיב ליהו מן השרב, לכך וטל ילין בקצירי.

ד"א שרשי פתוח אלי מים זה בית המקדש שהיו שעריו פתוחין לתורה, שנאמר הוי כל צמא לכו למים (ישעיה נה א), כמו ששנו רבותינו ג' בתי דינין היו שם, אחד על פתח הר הבית, ואחד על פתח (העירה) [העזרה], ואחד בלשכת הגזית, הוי שרשי פתוח וגו', ומהו וטל ילין בקצירי, שאין הטל [זז] משם, שנאמר כטל חרמון וגו' (תהלים קלג ג).

ד"א שרשי פתוח אלי מים, זה היה יעקב מרדף בבתי מדרשות הפתוחין לתורה, לפיכך וטל יין בקצירי, אלא כשיבוא אצל אביו לקבל עשר ברכות בטל הוא פותח לך ויתן לך האלהים מטל השמים וגו'.