ד"א ויוסף הורד מצרימה. זש"ה בחבלי אדם אמשכם בעבותות אהבה (הושע יא ד). ראוין היו ישראל לירד למצרים בשלשלאות (ובקולרין, כשם שירדו לבבל, אילולי שקדם יוסף, כל מה שאירע ליוסף אירע לציון, מה שכתיב ביוסף כתיב בציון ביוסף כתיב יפה תואר ויפה מראה (בראשית לט ו), בציון כתיב כלילת יופי (איכה ב טו), לפיכך היה יעקב מתיירא לירד למצרים, לפי שנגזר על אברהם, ידוע תדע כי גר יהיה זרעך (בראשית טו יג), וישב לו בארץ כנען, באו ואמרו לו נמכר יוסף שנדמה לשור, שנאמר בכור שורו הדר לו (דברים לג יז). והרי הוא נתון במצרים, כיון ששמע יעקב כן אמר הרי אני יורד למצרים, אע"פ שאני פורע שטריו של אברהם, מיד ויאמר ישראל רב עוד יוסף בני חי (בראשית מה כח), מיד ירדו כל השבטים עמו, מי גרם להם שירד למצרים, יוסף, בחבלי אדם אמשכם, זה יוסף, ויוסף הורד מצרימה.
קריאה במקור
תנחומא בובר · וישב · סימן 18
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Tanhuma haKadum veHaYashan, S. Buber, 1885
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987633
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a0972f18cb1c0319de088bebe382bd8e8044eae3128f4d8eb71103d9fa8cfa23