תנחומא בובר · אמור · סימן 13

[ד"א שור או כשב. זש"ה] עמי מה עשיתי לך ומה הלאיתיך ענה בי (מיכה ו ג), אמר ר' אחא ענה בי וקבל שכר, ואל תענה ברעך עד שקר, ותקבל דין וחשבון, אמר ר' שמואל בר נחמן בשלשה מקומות בא הקב"ה להתווכח עם ישראל, והיו אומות העולם שמחים, ואמרו היאך יכולים אלו להתווכח עם בוראן, עכשיו הוא מכלה אותן, באותה שעה שאמר להם לכו נא ונוכחה (ישעיה א יח), שמחו ואמרו עכשיו הוא מכלה אותן, כיון שראה הקב"ה שהיו שמחין, הפכה להם למוטב, אמר אם יהיה חטאיכם כשנים כשלג וגו' (שם), כששמעו אומות העולם כן, תמהו ואמרו זו תשובה וזו תתוכחת, אמרו לא אתא אלא למתפגגא עם בנוהי, השניה כשאמר להם שמעו הרים את ריב ה' [כי ריב לה' עם עמו ועם ישראל יתוכח] (מיכה ו ב), שמחו אומות העולם, ואמרו עכשיו הוא מכלה אותן, כשראה הקב"ה כן, הפכה להם למוטב, ואמר עמי זכר נא מה יעץ בלק מלך מואה וגו', במה אקדם ה' (שם שם ה ו), תמהו אומות העולם ואמרו זו תשובה וזדו תוכחת, לא אתא אלא למתפגגא עם בנוהי, השלישית כשאמר וריב לה' עם יהודה [ולפקוד על יעקב כדרכיו] (הושע יב ג), אמרו אומות העולם עכשיו הקב"ה מכלה אותן, כשראה הקב"ה כן, הפכה להם למוטב, בבטן עקב את אחיווגו' (שם שם ד). משל לאשה שהיתה קובלת על בני לדיין, כיון (דהוות) [דחמת] דיינא דהוה דיין (לברתיה) [לברייתא] לקטלא, [אמרה] אם מהודענא סורחניה דברי יימר למיקטליה, מה עבדת דרכא [עד] דחסל מדיניה, אמר לה מה סרחנותיה דברך, א"ל כד הוה במעי בעט בי, א"ל וכדון עבד לך כלום, אמרה לא, אמר לה זילי לית דין סורחן כלום, תמהו אומות העולם [ואמרו] זו תשובה וזו תוכחת, לא אתא [אלא] למתפגגא עם בנוהי.

ומה הלאיתיך וגו' (מיכה ו ד), [אמר ר' ברכיה] משל למלך ששלח פרוזדוגמא שלו למדינה, מה עשו בני המדינה, נטלו אותה, [עמדו על רגליהם], ופרעו את ראשם, וקראו אותה בפחד וביראה בזיע וברחתת, אמר הקב"ה לישראל דא קרית שמע פרוזדוגמא שלי הוא, לא הטרחתי עליכם, ולא אמרתי לכם שתהיו קורין אותה לא עומדין על רגליכם, ולא פורעין ראשיכם, אלא בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך (דברים ו ז).

ד"א ומה הלאיתיך. אמר ר' יהודה בר סימון עשר בהמות מסרתי לך, שלש ברשותך ושבע שלא ברשותך, אלו שברשותך שור שה כשבים ושה עזים, ואלו שאינן ברשותך אילוצבי ויחמור אקו ודישון ותאו וזמר, לא הטרחתי עליכם ולא אמרתילכם לעלות בהרים, ולהתייגע בשדות להביא לפני קרבן מאלו [שאינן ברשותך], אלא מאלו שברשותך הגדילות על אבוסך, [הה"ד] שור או כשב או עז.