תנחומא בובר · שלח · סימן 31

ולא תתורו אחרי לבבכם [ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהם] (במדבר טו לט). הלב והעינים הם סרסורין לגוף, שהם מזנין את הגוף. [למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי] (שם שם מ), משל לאחד שהיה מושלך לתוך המים, הושיט הקברניט את החבל, א"ל תפוש את החבל הזה בידך ואת תניחהו, שאם תניחהו אין לך חיים, אף כך אמר להם הקב"ה לישראל, כל זמן שאתם מדובקים במצות, ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים כלכם היום (דברים ד ד), וכן הוא אומר החזק במוסר אל תרף נצריה כי היא חייך (משלי ד יג).

והייתם קדושים (במדבר טו מ). בזמן שאתם עושים המצות אתם מקודשים, ואימתכם על האומות, פירשתם מן התורה, נעשיתם מחוללין, אמר להם הקב"ה לישראל, בעולם הזה על ידי יצר הרע, אתם פורשין מן המצות, לעתיד לבא אני עוקרו מכם, שנאמר והסירותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר, ואת רוחי אתן בקרבכם ועשיתי את אשר בחוקי תלכו (ואת משפטי) [ומשפטי] תשמרו ועשיתם (יחזקאל לו כו כז).

חסלת פרשת שלח