תנחומא בובר · לך לך · סימן 2

[ויאמר ה' אל אברם לך לך]. ר' ברכיה הכהן פתח אחות לנו קטנה (שה"ש ח ח), במה הכתוב מדבר באברהם, שכשהשליכו נמרוד לתוך כבשן האש, עד עכשיו לא עשה לו הקב"ה נסים, אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה רבונו של עולם הרי השליך נמרוד את אברהם לתוך כבשן האש. ר' אליעזר הקפר אמר אחות לנו קטנה מדבר באדם שקורע ולא מאחה, אברהם איחה את העולם לפני הקב"ה, שעד עכשיו לא היו לו בנים, לפיכך היה קורא אחות. מה נעשה לאחותנו [ביום שידבר בה] (שה"ש ח ח), ביום שאמר נמרוד להשליכו לתוך כבשן האש, אמר הקב"ה למלאכי השרת אם חומה היא נבנה עליה טירת כסף (שם שם ט), [אם נותן נפשו על קדושת השם נבנה עליה טירת כסף], ואם דלת היא נצור עליה לוח ארז (שם), ואם דל הוא מליתן את נפשו על קדושת שמי, נצור עליה לוח ארז, מה הצורה הזו שעל הלוח נוח להטשטש, כך הוא נוח ליאבד מן העולם ואיני משגיח עליו, אמר אברהם אני חומה (שם שם י), אני נותן נפשי על קדושת שמך, מיד נתן נפשו, כיצד היה תרח אביו עובד ע"ז, [והיה פולח להן], א"ל הקב"ה אלו עובדי ע"ז, ואתה יושב ביניהם, לך לך מארצך.