תנחומא בובר · שלח · סימן 28

ויאמר ה' אל משה לאמר דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם ועשו להם ציצית (במדבר טו לז לח), זש"ה אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה (תהלים צז יא), ואומר ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר (ישעיה מ בכא), זרע הקב"ה את התורה ואת המצות לישראל, להנחילם חיי עולם הבא, לא הניח דבר בעולם שלא נתן בו מצוה לישראל, יצא לחרוש, לא תחרוש בשור ובחמור יחדו (דברים כב י), לזרוע, לא תזרע כרמך כלאים (שם שם ט), לקצור, כי תקצור קצירך בשדך [וגו'] (שם כד יט), לש, ראשית עריסותיכם חלה תרימו תרומה (במדבר טו כ), שחט, ונתן לכהן הזרוע והלחיים והקיבה (דברים יח ג), קן צפור, שילוח הקן, בחיה ובעוף, ושפך את דמו וכסהו בעפר (ויקרא יז יג), נטע, [ונטעתם כל עץ מאכל] וערלתם (את) ערלתו (שם יט כג), קבר את המת, לא תתגודדו (דברים יד א), מגלח שער, לא תקיפו פאת ראשכם (ויקרא יט כז), בנה בית, ועשית מעקה (דברים כב ח), וכתבתם על מזוזות ביתך (שם ו ט), נתכסה בטלית, ועשו להם ציצית (במדבר טו לח).