תנחומא בובר · מצורע · סימן 11

ד"א כי תבואו אל ארץ וגו'. זש"ה אך טוב לישראל [אלהים], יכול לכל, ת"ל לברי לבב (תהלים עג א). [כיוצא בדבר אתה אומר טוב ה' לקויו (איכה ג כה), יכול לכל, ת"ל לנפש תדרשנו (שם), כיוצא בדבר אתה אומר טוב ה' למעוז ביום צרה (נחום א ז), יכול לכל, ת"ל ויודע חוסי בו (שם), כיוצא בדבר אתה אומר טוב לה' לכל (תהלים קמה ט), יכול לכל, ת"ל ורחמיו על כל מעשיו (שם), כיוצא בדבר אתה אומר אשרי אדם עוז לו בך (שם פד ו), יכול לכל, ת"ל מסלות בלבבם (שם), אלין דשבילייא דאורייתא בלביהון, כיוצא בו הטיבה ה' לטובים (שם קכה ד), יכול לכל, ת"ל לישרים בלבותם (שם), כיוצא בו קרוב ה' לכל קוראיו (שם קמה יח), יכול לכל, ת"ל לכל אשר יקראוהו באמת (שם), כיוצא בדבר אתה אומר מי אל כמוך נושא עון ועובר על פשע (מיכה ז יח), יכול לכל, ת"ל לשארית נחלתו (שם), לפיכך אך טוב לישראל אלהים לברי לבב, אינו אומר טוב לישראל אלהים, אלא אך טוב, אך מיעוט היסורין שהביא עליהם טובים, למה לברי לבב, לברר אותו היום לעולם הבא, לכך נאמר אך טוב לישראל אלהים לברי לבב. כי קנאתי בהוללים שלום רשעים אראה (תהלים עג ג), ראיתי שלותן והייתי מקנא, באלו שהן עושין חללים חללים, שנאמר כל ימי רשע הוא מתחולל וגו' (איוב טו כ), שלום רשעים, יושבים השקט ובטח בתיהם שלום מפחד ולא שבט אלוה עליהם (איוב כא ט), כי אין חרצובות למותם ובריא אולם (תהלים שם ד), מה חרצובות לא הורדתם לאין ולא חרצבתם ליסורין, ובריא אולם, לפיכך הם בריאים כאולם.

ד"א ובריא אולם, שהם בריאים כסבלו של עולם, יצא מחלב עינימו עברו משכיות לבב (שם שם ז)].