תנחומא בובר · ראה · סימן 17

עשר תעשר. עשר בשביל שתתעשר, עד שלא תתחסר, רמז למפרשי ימים, להוציא אחד מעשרה לעמילי תורה. תבואת זרעך היוצא השדה (דברים יד כב), אם זכיתם אתם יוצאים לזרוע שדה, ואם לאו סוף שהיוצא השדה מתגרה בכם, זה עשו, שנאמר (ויבא עשו מן השדה) [איש יודע ציד איש שדה] (בראשית כה כז).

ד"א תבואת זרעך. זכיתם סופך נפיק לחקלך, וחמי עלמא צריך מטר, ותתפלל ותענה, ואם לאו סוף ששנאי ישראל יוצאין לקבור בניהם בשדה.

שנה שנה (דברים יד כב). אין מעשרין משנה לחבירתה, דברי ר' עקיבא. ואכלת לפני ה' אלהיך במקום אשר יבחר לשכן שמו שם מעשר דגנך תירושך (שם שם כג). אם זכיתם דגנך, ואם לאו דגני, שנאמר לכם אשוב ולקחתי דגני בעתו (הושע ב יא), זכיתם תירושך, ואם לאו תירושי, [שנאמר ותירושי במועדו (שם שם)]. אמר ריש לקיש [אמר הקב"ה] אני אמרתי לך שתהא מוציא מעשרותיך מן המובחר, הא כיצד בא בן לוי אצלך, אם נתת לו מן המובחר, אף אני אתן לך מן המובחר, שנאמר יפתח ה' לך את אוצרו הטוב (דברים כח יב), אם נתת לו מן החפוריות ומן הקיטניות, יש לי ליתן לך כמותו, שנאמר יתן ה' את מטר ארצך אבק ועפר וגו' (שם שם כד).

ובא הלוי כי אין לו חלק ונחלה וגו' (דברים יד כט). ר' יהודה ב"ר סימון אמר, אמר הקב"ה אתה יש לך ארבעה בני בתים ואני יש לי ארבעה בני בנים, ושמחת בחגך אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך (שם טז יד), שלך, והלוי והגר והיתום והאלמנה (שם), שלי, וכולם בפסוק אחד. אם אתה משמח את שלי, בימים טובים שנתתי לך, אף אני משמח את שלך, בבית הבחירה, שנאמר והביאותים ללאל הר קדשי ושמחתים בבית תפלתי וגו' (ישעיה נו ז).

חסלת פרשת ראה