תנחומא בובר · בשלח · סימן 15

ויסע משה את ישראל וגו' (שמות טז כב), זש"ה ויסע כצאן עמו (תהלים עח נב), למה כצאן, אלא מה הצאן מתפזרה והרועה מכנסה, כך היו ישראל במדבר מתלחמין ובוכים ומתרעמים בכל שעה, שנאמר כמה ימרוהו במדבר וגו' (שם שם מ), כביכול לא נסתלק מעליהם הקב"ה אלא ניהגם כצאן, שנאמר ויסע משה.

ד"א למה כצאן, אלא מה הצאן הזה משברת את האילנות, ואע"פ כן אין בעליה מקפיד עליה, לפיכך קורא אותם צאן, וכן הוא אומר ואתנה צאני צאן מרעיי אדם אתם (יחזקאל לד לא), אם צאן למה אדם, ואם אדם למה צאן, אלא אמר ר' יוחנן צאן לעונשים ואדם למתן שכר, [אם חייבים נוהג בהם כצאן כדי ענשו, ואם עשו מצות נוהג בהם כאדם ליתן להם שכר, הוי צאן לעונשים ואדם למתן שכר].

ד"א ויסע כצאן עמו אמר ר' ברכיה ראה מה חביבין ישראל לפני הקב"ה שקראן שה, שנאמר שה פזורה ישראל (ירמיה נ יז), ומי שיש לו שה אחד מאכילו ומשקו בעונתו שהוא אחד, אבל מי שיש לו צאן הרבה, אינו יכו להזדקק להם, אלא מתייגע עמהם הרבה, ראה חיבה שחיבב הקב"ה את ישראל, שקראן צאן, ואומר ארבה אותם כצאן (יחזקאל לו לז).

ד"א למה כצאן, אלא [כשם] כשהרועה זהיר בצאנו ביום מפני החמה, ובלילה מפני הזאבים, כך היה הקב"ה זהיר בישראל, שנאמר וסוכה תהיה לצל יומם וגו' (ישעיה ד ו), ואומר לא ימיש עמוד הענן וגו' (שמות יג כב), ואומר נחית כצאן עמך וגו' (ישעיה ד ו), ואומר לא ימיש עמוד הענן וגו' (שמות יג כב), ואומר נחית כצאן עמך וגו' (תהלים עז נא). מהו נחית אלא נחית לשון נוטריקון הוא, "נוראות הראית במצרים, "חרונך שפכת עליהם, "ימינך בלעה אותם. "תהום כסית עליהם. ר' יהושע אומר, "נפלאות עשית לנו, חירות נתת לנו, "ים בקעת לנו, "תורה נתת לנו. ר' אלעזר המודעי אמר, "נסים עשית לנו, "חיים (עשית) [נתת] לנו, "ידך הראית לנו, "תלוי ראש נתת לנו. וחכמים אומרים "נביאים העמדת ממנו, חסידים העמדת ממנו, "ישרים "תמימים העמדת ממנו, וכל אילו בזכות משה, לכך נאמר ויסע משה.