תנחומא בובר · וישלח · סימן 9

ויבא יעקב שלם (בראשית לג יח). ילמדנו רבינו, מהו לדבר דבר יתר בשבת, כך שנו רבותינו, נשאלין נדרים שהן לצורך השבת, הרי דבר שאין לצורך השבת אין נשאלין, ואין צריך לומר שאסור להרבות דברים בשבת, אמר ר' הונא אם נתקלקל אדם בעבירה, מיד מלאכי חבלה סוטנין אותו, שנאמר ותקרב לשחת נפשו (איוב לג כב), מה יעשה אדם יעסוק בתורה ויתקיים, ואם אינו יודע לשנות יקרא, ואם אינו יודע לקרות, יחזק בתורה ויחיה, שנאמר עץ חיים היא למחזיקים בה (משלי ג יח), שאם לא היה בן תורה יהא מחזיק בספר ובמשנה שהן מלמדין תורה, והוא זוכה לחיות, שנאמר עץ חיים היא למחזיקים בה, אבל אם היה בן תורה התורה מרפא אותו מכל דבר רע ומכל מכאוב. שנאמר מרפא לשון עץ חיים וגו' (שם טו ד), זה התורה, אין לך אדם שהיה יגע בתורה כאבינו יעקב, כד"א ויעקב איש תם יושב אהלים (בראשית כה כז), אין כתיב כאן יושב אהל, אלא יושב אהלים, יוצא מבית מדרשו של שם, והולך לבית מדרשו של עבר, ומבית מדרשו של עבר, לבית מדרשו של אברהם, לפיכך כיון שנתאבק עם המלאך היה צולע על ירכו, שנאמר ויזרח לו השמש וגו' והוא צולע על ירכו (בראשית לג לב), מיד נגלה עליו הקב"ה ורפאו והביאו שלם לעיר שכם, מנין ממה שקראו בענין ויבא יעקב שלם וגו'.