תנחומא בובר · כי תבוא · סימן 4

וידבר משה והכהנים הלוים אל כל ישראל לאמר הסכת ושמע ישראל (שם כז ט). מהו הסכת, אמר להם משה לישראל עשו כיתות כיתות לתורה, והטו לבבכם לשמוע דברי תורה.

בכל (לבבכם) [לבבך] (שם כו טז), ר' אליעזר בן יעקב אומר בא הכתוב להזהיר את ישראל לדבר אחר. ובכל נפשך (שם שם), אפי' נוטל את נפשך. פעם אחת גזרו שמד שלא יעסקו בתורה, הלך ר' עקיבא ישב ועסק בתורה, בא ומצאו פפוס בן יהודה, א"ל רבי הרי אתה מסתכן בעצמך, שאתה עובר על גזירת המלך, א"ל ר' עקיבא אמשול לך משל, למה הדבר דומה, לשועל שהולך על גב הנהר, ראה שם דגים, אמר להם באו לכם אצלי, ואטמין אתכם בנקיקי הסלעים, ואל תתייראו, א"ל אתה הוא פיקח שבחיות, אין אתה אלא טיפש, כל חיינו אינו אלא במים, ואתה אומר לנו לילך אל היבשה, כך כל חיותם של ישראל אינו אלא בתורה, דכתיב כי הוא חייך ואורך ימים (דברים ל כ), ואתה אומר מסכן אתה בעצמך, לימים מועטים תפשו את שניהם, א"ל מוטב לך שנתפשת על דברי תורה, אוי לו לפפוס שנתפש על דברים בטלים, לימים כשהוציאו את ר' עקיבא להריגה, זמן קריאת שמע היה, והיו מסרקין את בשרו, והוא קורא קריאת שמע, עליהם אמר דוד ממתים ידך ה' (תהלים יז יד), אמר ר' חנינא בר פפא אל תקרי ממתים, אלא קורא ממיתים, שממיתים עצמן על התורה שניתנה לכך שבני אדם שרואים אותם אומרים זה לזה חטאים יש בידם, לכך הם נהרגים, והם אינן יודעין שחלקם בחיי עולם הבא, וכל טובה צפונה להם, שנאמר וצפונך תמלא בטנם (שם שם), ולא עוד אלא שזוכין לבניהם אחריהם, ומתוך שישראל מוסרין נפשם על התורה ועל קדושת שמו של הקב"ה, לפיכך עושה להם הקב"ה ברכה בעולם, שנאמר את ה' האמרת היום (דברים כו יז), וכשם שישראל עושין [חטיבה] להקב"ה, כך הקב"ה עושה להם [חטיבה], שנאמר וה' האמירך היום (שם שם יח), אמר ר' יהושע בן לוי כשם שהעליה כובשת, כך ישראל עתידין לכבוש ארבע מלכיות, שנאמר ולתתך עליון על כל הגוים אשר עשה לתהלה ולשם ולתפארת (שם כו יט).

חסלת פרשת תבא