תנחומא בובר · נשא · סימן 18

ד"א כה תברכו את בני ישראל. יברכך ה' וישמרך, עם הברכה השמירה, יברכך בשמירה בעושר, וישמרך שתהא עושה מצות, יאר ה' פניו וגו', יעמיד ממך בנים בני תורה, שנאמר כי נר מצוה ותורה וגו' (משלי ו כג), יאר ה' פניו, יעמיד ממך כהנים שמאירים על גבי המזבח, שנאמר לא תאירו מזבחי חנם (מלאכי א ה), ויחנך, שנה ר' חייא הגדול יחנה ה' אצלך, ד"א ויחנך, יעמיד ממך נביאים, שנאמר ושפכתי על בית (יהודה) [דוד ועל יושב ירושלים] רוח חן ותחנונים (זכריה יב י), ד"א ויחנך, יתן חנו עליך בכל מקום שאתה הולך, שנאמר ותשא חן וחסד (אסתר ב יז), ישא ה' פניו אליך, וכתוב אחר אומר אשר לא ישא פנים (דברים י יז), הא כיצד, עשה תשובה עד שלא יתחתם גזר דין ישא ה' פניו, כיון שנתחתם אשר לא ישא פנים. ד"א יברכך ה' וישמרך, עם הברכה שמירה, מלך בשר ודם יש לו אוהב בסוריא, והוא יושב ברומי, שלח המלך אחריו, עלה ובא אצלו, נתן לו מאה ליטרין של זהב, טענו יצא לדרך, נפלו עליו ליסטין, נטלו כל מה שנתן לו, וכל מה שהיה אצלו, שמא יכול לשומרו מן הליסטין, לכך נאמר יברכך ה' וישמרך. ד"א יברכך בממון, יברכך בבנים, וישמרך בבנות, שהנקיבות צריכות שמירה, וכן הוא אומר ה' שומרך ה' צלך על יד ימינך (תהלים קכא ה). [יאר ה' פניו אליך], יאר לך מאור פניו, ואין יאר אלא חיים, דכתיב באור פני מלך חיים (משלי טז טו), ואומר אל ה' ויאר לנו (תהלים קיח כז), וכן הוא אומר אלהים יחננו ויברכנו יאר פניו אתנו (שם סז ב). ישא ה' פניו וגו', וכי הקב"ה נושא פנים לבריה, והכתיב אשר לא ישא פנים וגו', אלא אמר הקב"ה כשם שהם נושאים לי פנים כך אני נושא להם פנים, כיצד כתבתי בתורה ואכלת ושבעת וברכת (דברים ח י), ואדם יושב הוא ובניו ובני ביתו ואין לפניהם כדי שביעה, ונושאין לי פנים, ומברכין ומדקדקין על עצמן עד כזית עד כביצה, לכך ישא ה' פניו אליך.

כה תברכו [את בני ישראל] אמור להם. מלא, אמור להם לכהנים, לא מפני שאמרתי לכם שתהיו מברכים את ישראל, תהיו מברכין אותם באנגריא ובבהלות, אלא תהיו מברכין אותן בכוונת הלב, כדי שתשלוט הברכה בהם, לכך נאמר אמור להם.