תנחומא בובר · בא · סימן 7

כך דרש ר' תנחמוא, ויאמר ה' אל משה ואל אהרן בארץ מצרים לאמר, החדש הה לכם ראש חדשים וגו' (שמות יב א ב). זש"ה ענה דודי ואמר לי קומי לך רעיתי יפתי ולכי לך כי הנה הסתיו עבר וגו' (שה"ש ב י יא) הנצנים נראו בארץ וגו' (שם שם יב). ענה דודי על ידי משה, ואמר לי על ידי אהרן. קומי לך רעיתי, בתו של אברהם שריעה אותי בעולמי. יפתי בתו של יצחק שייפה אותי בעולמי בשעה שעקדו אביו על גבי המזבח. ולכי לך, בתו של יעקב ששמע אל אביו ואל אמו [וילך פדנה ארם] (בראשית כח ה). ר' עקיבא אומר קומי לך [לכי] כתיב יו"ד עשרה, [בזכות] יו"ד דברות שאתה עתיד לקבל בסיני. קומי לך רעיתי יפתי וגו', ר' יוחנן אמר רעיתי שכתיב את הכבש האחד תעשה בבקר וגו' (שמות כט לט).

ד"א רעיתי, בתו של אברהם שהיה ריעי, שנאמר זרע אברהם אהבי (ישעיה מא ח), יפתי בזכותו של יצחק, שיפה אותי בעולמי כששטח צוארו על גבי המזבח, ולכי לך בזכותו של יעקב, שאמרה לו אמו קום לך פדנה ארם וגו' (בראשית כח ב). כי הנה הסתיו עבר [הגשם חלף הלך לו], מהו הסתיו והגשם, אלא הסתיו ו' חדשים ואין טרחות בתוכו אלא כשהגשם יורד.

ד"א כי הנה הסתיו עבר, אלו ארבע מאות שנה שנגזרו על אבותינו במצרים, הגשם חלף הלך לו, אלו מאתים ועשר שנים שעשו אבותינו במצרים.

ד"א כי הנה הסתיו עבר, אילו רד"ו שנה שהיו אבותינו במצרים, הגשם חלף הלך לו, אלו שמונים ושש שים שחיזק השיעבוד על ישראל במצרים משנולדה מרים, לפיכך נקרא שמה מרים על שם המירור.

הנצנים נראו בארץ, אלו הגואלים. ועת הזמיר הגיע, הגיע זמנה של ערלה להזמר, הגיע זמן שתעשה לי זמרה שנאמר עזי וזמרת יה (שמות טו ב). הגיע זמנה של תורה להנתן, שכתוב בה זמירות היו לי חקיך (תהלים קיט נד), וקול התור נשמע בארצנו ר' יוחנן אמר קול התור זה משה, שנאמר ויאמר משה כה אמר ה' כחצות הלילה וגו' (שמות יא ד). התאנה חנטה פגיה (שה"ש שם יג), אלו רשעי ישראל שמתו בשלשת ימי החשך, והגפנים סמדר נתנו ריח (שם), אילו הבינוניים שעשו תשובה ונתקבלו. אמר להם הקב"ה מה אתם יושבים, קומי לך מתו הרשעים והבינונים עשו תשובה, קומי לך בחודש הזה אתם נגאלים.