תנחומא בובר · הוספה לואתחנן · סימן 1

אם יעלה לשמים שיאו (איוב כו). זה משה שעלה אל הרקיע, ונגש אל הערפל, והיה כמלאכי השרת, ודיבר עמו פנים בפנים, וקיבל תורה מידו של הקב"ה, והיה מתחנן לפניו של ימות, ואמר לו הקב"ה אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה (דברים ג כו), ולמה כעס הקב"ה עם משה, בשביל שהוכיח את ישראל, משל למה הדבר דומה, למלך שהיה לו בן, מסרו לפדגוג, כעס עליו הפדגוג ונזף בו, שמע המלך ואמר חיי מלכותי אין אתה מכניס לפלטרין שלי, כך אמר משה לישראל שמעו נא המורים (במדבר כ י), אמר לו הקב"ה לכן לא תביאו את הקהל הזה (שם שם יב).

אתה החילות (דברים ג כד). א"ל אתה הוא שפתחת לי פתח להתפלל לפניך, אימתי בשעה שעשו אותו מעשה, אמר לו הקב"ה הרף ממני ואשמידם ואמחה את שמם מתחת השמים (דברים ט יד), אמר משה מי מחזיק בהקב"ה, אינו מבקש אלא להתפלל על בניו, מה כתיב שם ויחל משה את פני ה' אלהיו (שמות לב יא), אמר משה אחת נתפללתי על הציבור ונעניתי, אילו התפללו עלי הציבור לא יהיו נענין, למה שגזרת עלי, ואתה הוא שהחלות שקראת להם למשמרת לאות לבני מרי (במדבר יז כה), ועל שקראתי אותם שמעו נא המורים, אמרת לכן לא תביאו את הקהל הזה (במדבר כ יב).

ויתעבר ה' בי (דברים ג כו). מהו ויתעבר, ר' יהודה ור' נחמיה, חד אמר נתמלא עברה, וחד אמר עשה אותו כאשה עוברה שאינה יכולה לשבת מפני עוברה, אמר הקב"ה למשה אתה הוא דוגמא של דיינין והן מקלקלין, לכך רב לך, הרבה יש לך אצלי לעולם הבא שאני פורע לך, ועליו נאמר מה רב טובך אשר צפנת ליראיך (תהלים לא כ).