(על אשר מעלתם בי) [על אשר מריתם את פי למי מריבה] (במדבר כ כד). זש"ה לא ירעיב ה' נפש צדיק (משלי י ג), זה אדם הראשון, שכל הצדיקים שעמדו ממנו, ונגזרה עליהם גזירת מיתה, אינן נפטרין עד שרואין פני שכינה, ומוכיחין אדם הראשון ואומרין לו אתה גרמת לנו מיתה, והוא משיבן אני בידי חטא אחד, ואתם אין כל אחד ואחד מכם, שאין לו בידו הרבה עוונות, ומנין שרואין פני שכינה, שנאמר אמרתי לא אראה יה יה בארץ החיים (ישעיה לח יא), והצדיקים נענשין מיתה על ידי עבירות קלות, שלא יהא אדם הראשון נתפס על ידיהם, שנאמר לא ירעיב ה' נפש צדיק, לכך נאמר על אשר מריתם [את] פי.
קריאה במקור
תנחומא בובר · חקת · סימן 39
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Tanhuma haKadum veHaYashan, S. Buber, 1885
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987633
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a0972f18cb1c0319de088bebe382bd8e8044eae3128f4d8eb71103d9fa8cfa23