תנחומא בובר · נח · סימן 14

צא מן התבה. זש"ה הוציאה ממסגר נפשי (תהלים קמב ח), מדבר בנח כשהיה נח בתבה, אמר נח לפני הקב"ה, הוציאה ממסגר נפשי, שהיה סגור שם. אמר ר' לוי כל שנים עשר חודש שהיה נח בתבה, לא טעם טעם שינה, לא הוא ולא בניו, שהיו זקוקין לזון את הבהמה והחיה, ר' אבא בר כהנא אמר (שבישכין) [שבישתין] לפילין, וזכוכית לנעמיות, הכניס בתבה לזון את הבהמה ואת החיה, שיש מהן שאוכלת בשתי שעות בלילה, ויש מהן שאוכלת ב' שעות ביום, מכאן תדע לך שלא טעם נח טעם שינה. ר' יוחנן אמר בשם ר' אלעזר ב"ר יוסי הגלילי, פעם אחת שהה נח לזון את הארי והכישו הארי ויצא צולע, שנא' [וישאר] אך נח (בראשית ז כג). אמר ר' הונא בשם ר' יוסי יצא נח מן התבה גונח מלבו, לכך אמר הוציאה ממסגר נפשי. בי יכתירו צדיקים (תהלים קמב ח), בי נוטלים הצדיקים כתב בעולם, שיהו אומרים מה אם נח שהיה צדיק [ולא צדיק שלם], כך עשה לו הקב"ה נסים, שנאמר ימלט אי נקי ונמלט [בבור כפיך] של זכות היה בו, עאכו"כ מי (שהיה) [שהוא] צדיק שלם שיעשה לו הקב"ה נסים, הוי אומר בי יכתירו צדיקים כי תגמל עלי.

אמר ר' יהודה בר אילעאי אילו הייתי שם הייתי שובר את התבה ויוצא לי משם.

בעשירי באחד לחדש נראו ראשי ההרים (בראשית ח ה) ולא יצא משם אלא המתין לו בתבה, כדי ליתן לו רשות, א"ל הקב"ה רשות אתה מבקש, צא מן התבה.