קריאה במקור

מתנות כהונה על ויקרא רבה · פרק 7 · פסקה 1

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

שנתנו ישראל ביניהם כו'. שעשו את העגל:

שנה. מגומגם ובילקוט אינו:

נוטל קרבנם כו'. קרבנם שהיו זובחים לעגל שנאמר ויזבחו לו:

ופוחסו. הכה והשפיל צורתו:

ואל יהיו מזידים. ואלו לא הודיעם שאין בו ממש היו סוברים שיש בו ממש והיו שוגגים:

מי אשר חטא לי. משמעותם על היחיד דאל"כ הול"ל אותם אשר חטאו לי:

חביבין. בתמיה:

חוץ משל זית כו'. משנה היא במס' תמיד בפ' שני וסבירא ליה הטעם מפני שבא מהן שמן למנחות ויין לנסך:

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: ccabaf33e8d16f360e48c0aa66cb4fb40cc77c9bc0e5d1598fab745bde907ed9