קריאה במקור

מתנות כהונה על ויקרא רבה · פרק 5 · פסקה 1

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

דייך מאיר. כלומר די לך ושתוק שלא דרשת יפה:

ומי בא וחייבן. בתמיה מי יכול ליטול מהן אותו שלוה ובילקוט גרס לא נתנה שלוה כו' אלא לחייבן:

כאלין שריא. פי' שדים:

לבנה. שנולד ביום ההוא:

ויניקיהם. בניהם ובנותיהם:

שורך. טיבורך:

עבודא. מעשה:

דילידה. שילדה:

לברה. לבנה הנולד באותה שעה:

בוצינא. נר:

קטע. חותך:

שריהון כו'. השר על הרוחות רעות:

עם דמתעסקין וכו'. בעוד שהם מתאבקים זה עם זה לנצח זה את זה:

קרא התרנגול. שהגיע זמן הבוקר ואין שוב רשות לשדים שנאמר תזרח השמש יאספון:

א"ל. השד לתינוק:

זיל גלוג. פי' השתבח לפני אמך ותן תודה לאל ורש"י פי' אמור לפני אמך אילולי כו':

לאמא דאמך. כלומר דרך הפלגה:

מפחד מזיקים. כד"א מפחד בלילות:

כשורה. ישורנה קדריש:

גוי. זה דור המבול כו'. באותו פעם שאבד את אלו הציל את זה:

היה לו. כן היה טוב בעיניו כדי שלא יחלק לבם שוב:

אומה אחת. אלו בניו:

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: ccabaf33e8d16f360e48c0aa66cb4fb40cc77c9bc0e5d1598fab745bde907ed9