קריאה במקור

מתנות כהונה על ויקרא רבה · פרק 15 · פסקה 9

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

מדהבת. זהב דהבא בלשון ארמי כלומר מאדמת פני הבריות שנבהלו מפניה ואזיל חיורא ואתי סומקא או פי' ל' דאבון ותוגה:

ששף כנחש. נראה דדייק ספחת מלשון שף בחילוף שי"ן בסמ"ך או י"ל דנחש מצורע הוא כדאמרינן הני בהרת דע"ג נחש בהרת צרעת הן וכן עיקר:

מבהרת גזריתיה. כלומר מפורסמת וחריפה:

על קרן שור. מי שיש לו שור יחקה על קרנו:

ה"ג בילקוט וכן הביאו רבינו בחיי נגע צרעת זו אדום שהקב"ה מלקה אותו בצרעת שנאמר מדוע נסחף אבירך לפי כו' ודריש נסחף כמו נספח לשון ספחת:

מכחו של זקן. יצחק שברכו והיה כאשר תריד וגו'. ולכן הוא קשה מכל הגליות כנגע צרעת:

לפי שבעוה"ז כו'. לפיכך כתיב והובא אל אהרן הכהן:

אבל לעוה"ב כו'. וכדי לסיים לדבר טוב נקטיה:

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: ccabaf33e8d16f360e48c0aa66cb4fb40cc77c9bc0e5d1598fab745bde907ed9