(לבר' מ"ב, ו'). ויוסף הוא השליט וגו'. בא וראה כמה שכר נתן הב"ה ליוסף, על שנמנע מן העבירה. א"ל הב"ה: אתה לא שמעת אל אשת אדונך, אני ממליכך ויהיו כולם שומעין לדבריך, הה"ד אשר יאמר לכם תעשו (שם, מ"א, נ"ה), ועל פיך ישק כל עמי (שם, מ'), ועל ששלט ביצרו השליטו הב"ה בכל העולם, שנ' ויוסף הוא השליט על הארץ, בזכות ששלט ביצרו יהיה שליט על הארץ. ילמדנו פ' נשא. וירא יוסף את אחיו ויכירם (שם, מ"ב, ז'), רחם עליהם. ילמדנו.
ויתנכר אליהם, מהו ויתנכר אליהם, מלמד שנעשה להם כנכרי. נטל הגביע והקיש בו. א"ל: מרגלים אתם (שם, מ"ב, ט'), א"ל: כנים אנחנו (שם, י"א), א"ל: אם כנים אתם למה לא נכנסתם כולכם בפתח א', אמרו לו: שכך צוה לנו אבינו, אמר להם: ומה טבכם בשוק של זונות, א"ל אבדה אבדה לנו ואנו מבקשים עליה, אמרנו שמא אנו מוצאים אותה, א"ל: כך אני רואה בגביע שלי, שנים מכם החריבו כרך גדול של שכם, ואחר כך מכרתם אחיכם לערביים, מיד נזדעזעו ואמרו: שנים עשר אנחנו אחים בני אבינו, א"ל: והיכן הם השנים, אמרו לו: האחד איננו כי מת והאחד אצל אביו, א"ל: לכו והביאו אותו. ויכר יוסף את אחיו (שם, ח'), רחם עליהם, והם לא הכירוהו, שלא רחמו עליו. ילמדנו.