קריאה במקור

מדרש ילמדנו מתוך ילקוט תלמוד תורה · Ot 119

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
(לבר' כ"ז, א').
ותכהין עיניו, למה כהו עיניו, לפי שהיה צפוי לפני הב"ה שיצחק מברך לעשו, אמר הב"ה: יכהו עיניו, ויבא יעקב ויטול הברכות. הה"ד רבות עשית אתה י"י אלהי וגו' (תה' מ', ו'). ילמדנו.
2
ותכהין עיניו, למה כהו עיניו, שהיה אוכל מציד עשו הרשע, וי"א מפני הכעס שהיו נשי עשו מכעיסות להב"ה, וכשהיה יצחק רואה נשי עשו מקטרות לע"ז היה מיצר, אמ' הב"ה: הריני מכהה כדי שלא יראה ויוסיף צער, ותכהין עיניו מראות, כדי שלא יראה. ואם כן למה כהו עיני יצחק ולא כהו עיני רבקה, א"ר אבהו לאחד שהיה טעון כלי עצם וכלי חרס, הקיש כלי עצם לכלי חרס ונשברו הכלי חרס, לכך רבקה לפי שהיתה מן העצם לא הזיקוה נשי עשו, יצחק שהיה מן העפר, שנ' וייצר י"י אלהים את האדם עפר מן האדמה (בר' ב', ז'), לפיכך הזיקוהו נשי עשו והזקין מהרה וכהו עיניו. ילמדנו.
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Yalkut Talmud Torah. Cincinnati, 1940
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/en/books/NNL_ALEPH001264247/NLI

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: a1b50ca78e814d06ccaef764f6000e01bb9ddad3d0395da08cf1a7de1cd577d8