(לבר' ל"ט, י"ב).
כשרצה הב"ה לברא את האשה, היה מחשב מאי זה אבר לבראתה. אמר: אם אברא אותה מן הראש, תהא רוחה גסה; מן העין, תהא סקרנית; מן הפה, תהא פשטית; מן האזן, תהא ציתנית; מן הידים, תהא גנבית; מן הרגלים תהא פרדנית. מה עשאה, בראה מן הצלע, ממקום צנוע, כדי שתהא צנועה יושבת בבית. ואעפ"כ יצאו ידיהן. לא בראה מן הראש שלא תהא רוחה גסה, עמדו בנות ציון שהיתה רוחם גסה, שנ' יען כי גבהו בנות ציון וגו' (יש' ג', ט"ז). לא בראה מהעין שלא תהא סקרנית, עמדה חוה והיתה סקרנית, שנ' ותרא האשה כי טוב העץ וגו' (בר' ג', ו'). לא בראה מהפה שלא תהא פטטית, עמדה לאה והיתה פטטית, שנ' ותאמר לה המעט קחתך אישי וגו' (שם, ל', ט"ו), וכן ותדבר מרים (במ' י"ב, א'). לא בראה מן האוזן שלא תהא ציתנית, עמדה שרה והיתה ציתנית, שנ' ושרה שומעת (בר' י"ח, י'). לא בראה מן הידים שלא תהא גנבית, עמדה רחל והיתה גנבית, שנ' ותגנוב רחל (שם, ל"א, י"ט). לא בראה מהרגל שלא תהא פרדנית, עמדו לאה ודינה שהיו פרדניות, שנ' ותצא לאה (שם, ל', ט"ז), ותצא דינה (שם ל"ד, א'). א"ר יהודה בר שלום וזו שאמרנו בכשרות שבישראל, אבל בצנועות שבאומות העולם מה כתיב, ותתפשהו בבגדו לאמר שכבה עמי. ילמדנו.
כשרצה הב"ה לברא את האשה, היה מחשב מאי זה אבר לבראתה. אמר: אם אברא אותה מן הראש, תהא רוחה גסה; מן העין, תהא סקרנית; מן הפה, תהא פשטית; מן האזן, תהא ציתנית; מן הידים, תהא גנבית; מן הרגלים תהא פרדנית. מה עשאה, בראה מן הצלע, ממקום צנוע, כדי שתהא צנועה יושבת בבית. ואעפ"כ יצאו ידיהן. לא בראה מן הראש שלא תהא רוחה גסה, עמדו בנות ציון שהיתה רוחם גסה, שנ' יען כי גבהו בנות ציון וגו' (יש' ג', ט"ז). לא בראה מהעין שלא תהא סקרנית, עמדה חוה והיתה סקרנית, שנ' ותרא האשה כי טוב העץ וגו' (בר' ג', ו'). לא בראה מהפה שלא תהא פטטית, עמדה לאה והיתה פטטית, שנ' ותאמר לה המעט קחתך אישי וגו' (שם, ל', ט"ו), וכן ותדבר מרים (במ' י"ב, א'). לא בראה מן האוזן שלא תהא ציתנית, עמדה שרה והיתה ציתנית, שנ' ושרה שומעת (בר' י"ח, י'). לא בראה מן הידים שלא תהא גנבית, עמדה רחל והיתה גנבית, שנ' ותגנוב רחל (שם, ל"א, י"ט). לא בראה מהרגל שלא תהא פרדנית, עמדו לאה ודינה שהיו פרדניות, שנ' ותצא לאה (שם, ל', ט"ז), ותצא דינה (שם ל"ד, א'). א"ר יהודה בר שלום וזו שאמרנו בכשרות שבישראל, אבל בצנועות שבאומות העולם מה כתיב, ותתפשהו בבגדו לאמר שכבה עמי. ילמדנו.