(לבר' כ"ט, ב' - ג').
כשהיה יעקב בתחום חרן תלה עיניו וראה בית המקדש בנוי וחרב ובנוי, וראה סנהדרין בלשכת הגזית מטמאין ומטהרין, אוסרין ומתירין, וראה הגליות ושעבוד בניו ביד המלכיות, וראה חזרתן וגאולתן, וראה בנין שלישי שאינו חרב לעולם ושמח. ומנין שראה את כל אלה, שנ' וירא והנה באר בשדה, באר, זו תורה שכתוב בה באר מים חיים (שה"ש ד', ט"ו), בשדה, זה בית המקדש, דכתי' ציון שדה תחרש (מיכה ג', י"ב), שלשה עדרי צאן, אלו סנהדרין שיושבין בלשכת הגזית, רובצים עליה, אלו ישראל שהיו רובצים שם ולומדים תורה, כי מן הבאר ההיא ישקו העדרים, שמשם תורה יוצאה ורווחת לכל ישראל, והאבן גדולה על פי הבאר, שנים עשר שבטים שנקראו אבן, שנ' משם רעה אבן ישראל (בר' מ"ט, כ"ד), ונאספו שמה כל העדרים, אלו ד' מלכיות, וגללו את האבן, אלו הגליות, והשקו את הצאן, שהשקו לישראל כוס תמרורים, ועתיד הב"ה להשקותם לאומות העולם כוס יין של חימה, שנ' כי כוס ביד י"י ויין חמר מלא מסך וגו' (תה' ע"ה, ט'), והשיבו את האבן על פי הבאר למקומה, שעתידין האומות להושיבן לבית המקדש, דכתי' והביאו את כל אחיכם מכל הגוים מנחה לי"י (יש' ס"ו, כ'). ילמדנו.
כשהיה יעקב בתחום חרן תלה עיניו וראה בית המקדש בנוי וחרב ובנוי, וראה סנהדרין בלשכת הגזית מטמאין ומטהרין, אוסרין ומתירין, וראה הגליות ושעבוד בניו ביד המלכיות, וראה חזרתן וגאולתן, וראה בנין שלישי שאינו חרב לעולם ושמח. ומנין שראה את כל אלה, שנ' וירא והנה באר בשדה, באר, זו תורה שכתוב בה באר מים חיים (שה"ש ד', ט"ו), בשדה, זה בית המקדש, דכתי' ציון שדה תחרש (מיכה ג', י"ב), שלשה עדרי צאן, אלו סנהדרין שיושבין בלשכת הגזית, רובצים עליה, אלו ישראל שהיו רובצים שם ולומדים תורה, כי מן הבאר ההיא ישקו העדרים, שמשם תורה יוצאה ורווחת לכל ישראל, והאבן גדולה על פי הבאר, שנים עשר שבטים שנקראו אבן, שנ' משם רעה אבן ישראל (בר' מ"ט, כ"ד), ונאספו שמה כל העדרים, אלו ד' מלכיות, וגללו את האבן, אלו הגליות, והשקו את הצאן, שהשקו לישראל כוס תמרורים, ועתיד הב"ה להשקותם לאומות העולם כוס יין של חימה, שנ' כי כוס ביד י"י ויין חמר מלא מסך וגו' (תה' ע"ה, ט'), והשיבו את האבן על פי הבאר למקומה, שעתידין האומות להושיבן לבית המקדש, דכתי' והביאו את כל אחיכם מכל הגוים מנחה לי"י (יש' ס"ו, כ'). ילמדנו.