מדרש ילמדנו מתוך ילקוט תלמוד תורה · Ot 150

(לבר' ל"ה, א' - ג').
קום עלה בית אל וגו'. א"ר ינאי הנודר ואינו משלם פנקסו מתבקרת לפני הב"ה, ואומר: היכן פלוני שנדר. בא וראה כשהלך יעקב לארם נהרים, מה כתי', וידר יעקב נדר וגו' (שם, כ"ח, כ'), השיבו על דבר ודבר, הלך והעשיר וישב לו ולא שלם נדרו, הביא עליו עשו להרגו, נצל ממנו כל אותו דורון ולא הרגיש, הביא עליו מלאך ונתגשש עמו, שנ' ויאבק איש עמו (שם ל"ב, כ"ה), זה שרה של רומי שבקש להרגו, וירא כי לא יכול לו ויגע בכף ירכו (שם כ"ו), ונעשה צולע ולא הרגיש. אמר הב"ה: עד מתי יהיה הצדיק הזה מצטער ולא ירגיש באי זה חטא לוקה, ואיני מודיעו, מיד: ויאמר אלהים אל יעקב קום וגו', א"ל: לא הגיעוך כל הצרות הללו אלא על שאחרת נדרך, אם אתה מבקש שלא יגיעוך עוד צרות, קום עלה בית אל, לאותו שנדרת לו הנדר, בברחך מפני עשו אחיך. א"ר ינאי א"ל הב"ה ליעקב: יעקב, בשעת עקא נדרי בשעת רוחא שמטי, כשהיית בצרה נדרת וכשאתה ברוחה שכחת, מיד: ויאמר יעקב אל ביתו וגו'. ילמדנו.

ויאמר יעקב אל ביתו וגו', בא וראה מה גורם איחור הנדרים, שבשעה שנדר יעקב מה הוא אומר, אם יהיה אלהים עמדי (שם, כ"ח, כ'), שלא אטעה אחר ע"ז, ושמרני בדרך הזה (שם), שפיכות דמים וגלוי עריות, וכיון שאחר נדרו לקה בשלשתן: גלוי עריות, מדינה, וישכב אותה ויענה (שם, ל"ד, ב'), שפיכות דמים, משכם, ויהרגו כל זכר (שם, כ"ה), ע"ז, דכתי' הסירו אלהי הנכר וגו'. ונקומה ונעלה בית אל, למה, לפי שמשם נשמעות כל התפלות. ילמדנו.