אימתי וכו'. לפי שקשה למדרש האיך תלוי העוז שהוא הגבורה במשפט לכן פירוש כשעושה דין בא"ה אז נותנים לו להקב"ה העוז ומלך זה הקב"ה:
קריאה במקור
ידי משה על שמות רבה · פרק 30 · פסקה 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
העוז של ממ"ה הקב"ה. פי' שלא כמדת ב"ו מדת הקב"ה שמדת ב"ו שכשהוא גבור מעביר המשפט משא"כ הקב"ה וכו':
אמרו ישראל וכו'. השתא בעי לפרש ועוז מלך וגו' פי' אף שהעוז ביד ה' לכלותם כרגע הוא מאריך להם למה מפני שמשפט אהב מאחר שלא נתמלא עדיין סאתם וזה שמסיים עד שתגיע עונתן ליבצר כלומר שעדיין לא נתמלא סאתם:
והם עונים וגו'. פי' לפי שישראל רוצים שימהר ויחיש ה' את הגאולה והקב"ה אינו עושה כן למשל כי הקוטף כרמו קודם זמנו אף שיטיב בעיניו כשיהי' חומץ מ"מ לא יענו אחריו העולם פי' שבטלה דעתו אצל כל אדם ע"ד אין אומרים שירה אלא על היין וק"ל:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, Vilna, 1878
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 0c41cfa55803c2c0c2151842162f6cf26f74ec69ffa67a4f9ce0f2a6187a7a70