ולמה לא אמרו שירה על המן. פי' בל"ז לא הי' קשה קושיא זו שהייתי אומר הואיל והמן לא היה בזכותם אלא דרך מתנה ואין לאדם שמחה ונחת רוח במה שניתן לו דרך מתנה בזכות אחרים ולכך לא היו אומרים שירה משא"כ עכשיו שיליף שהמן ירד בזכותם קשה שפיר מ"ט לא אמרו שירה:
קריאה במקור
ידי משה על שמות רבה · פרק 25 · פסקה 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
באר שהי' חביבה להם וכו'. וזה שמסיים הפסוק עלי באר ענו לה פי' שניתן להם רשות מן השמים לומר שירה כמו שמצינו שכתיב והם יענו השמים ומה שאמר כאן ענו לה קאי אשמים וק"ל:
וכן לעתיד וכו'. וקשה והלא לעתיד לא יהיה אכילה וי"ל דאתי' כמ"ד לחם אבירים אכל איש לחם שמלאכי השרת אוכלים אותה א"כ לעתיד אף שיהיו כמ"ה מ"מ יאכלו את המן שהוא מאכל של מ"ה מאכל רוחני:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, Vilna, 1878
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 0c41cfa55803c2c0c2151842162f6cf26f74ec69ffa67a4f9ce0f2a6187a7a70