הוי משפט עשה. פי' שעשה הכל במשפט פי' בחשבון ולא יותר כי לפי מה שהכה אותם באצבע מ' מכות מגיע על יד ר' מכות ונ"ל דנקט משפט עשה דאי' בתוס' דפסחים בפ"ק ע"פ וז"ל פרך הוא אותיות וג"ל בא"ת ב"ש מלמד ששיעבדו מצרים בהם ל"ט מלאכות וא"כ הם ראוים ללקות ארבעים כמנין מלקות רק שלגבי ישראל הקב"ה עושה לפנים משורת המשפט ופוחת א' מן המנין כדרך שאדם מכה את בנו שמחמת אהבתו פוחת לו א' מן המנין משא"כ לעובדי כוכבים מכה מנין שלם וזש"ה תחת גערה במבין מהכות כסיל מאה שבישראל מצינו בקללות צ"ח והוא נגד מלקות דב"ד של מטה שהוא מ' ומלקות של מעלה הוא ס' והיה ראויה להיות הקללות מאה רק שנפחת להם מכל מנין אחת ובעובדי כוכבים הוא מכה אותם מאה בשלימות לכך לקו במצרים מ' נגד מלקות שלימה וזה שמדייק הוי משפט עשה כדין ומה שלקו על הים מאת ה' מכות ה' פעמים מ' נ"ל מטעם שהיו ישראל ה' פעמים כמו שהיו ראוי' להיות כדאי' לקמן וחמושים עלו א"כ היו ראוים המצרים ללקות ה' פעמים מלקות ארבעים וק"ל כנ"ל לענ"ד:
קריאה במקור
ידי משה על שמות רבה · פרק 23 · פסקה 9
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, Vilna, 1878
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 0c41cfa55803c2c0c2151842162f6cf26f74ec69ffa67a4f9ce0f2a6187a7a70