(ג) עוף יאכל וכו'. הולך ומפרש דאצטריך ליה "אשר יאכל" ולא נלמוד בהיקש מחיה דבנאכלת מיירי:
קריאה במקור
חפץ חיים על ספרא · אחרי מות · פרק יא · פסקה 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
תלמוד לומר חיה. דסמיכי להדדי ובאופן אחד מיירי:
מה חיה שהיא מטמאה בגדים. כשהיא נבלה:
יצא עוף טמא וכו'. דהאוכל נבלת עוף טמא אינו מטמא בגדים כדלקמן בפי"ב הלכה ז' ור"ל ואם כן לא איצטריך למכתב "אשר יאכל" ועל זה משני דהו"א ההיקש בענין אחר דדוקא בעוף טמא מיירי:
שאינה באם על הבנים. אין בה משום "לא תקח אם על הבנים", אף העוף דוקא עוף טמא שאינו מוזהר עליה ב'אם על הבנים' כדאיתא בפרק שילוח הקן:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Wikisource
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%A4%D7%A5_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%90
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: dfda5b9d8dea01c994b4f87c39d0f300822054d422549595a00006cc59d1498e