(ד) ממשמע שנאמר ולא תחללו אמור קדש. היינו שאמר בזה קדש את שם ה' שאם לא יקדש הרי הוא מחלל (והגר"א גרס "שומע אני שיקדשו"), ולמה אם כן נאמר ונקדשתי מסור את עצמך וקדש שמי, ופי' היינו שימסור עצמו עצמו במחשבתו ע"מ שלא לעשות לו נס אלא שיתקדש שמו יתברך על ידי זה וכדמסיים והיינו כשיאנסוהו לעבוד בעכו"ם או אפילו על שאר עבירות אם הוא להעביר על דת:
קריאה במקור
חפץ חיים על ספרא · אמור · פרק ט · פסקה 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
יכול ביחידי. ר"ל אף ביחיד אם יאמרו בינם לבינו לעבור ימסור נפשו:
ת"ל בתוך בני ישראל. היינו אם הוא בפרהסיא אז מחוייב למסור נפשו. עיין ביו"ד סימן קנ"ז:
המרובים. היינו בעשרה מישראל דיליף תוך תוך ממרגלים דאמור שם הבדלו מתוך העדה הזאת, מה להלן עשרה אף כאן עשרה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Wikisource
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%A4%D7%A5_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%90
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: dfda5b9d8dea01c994b4f87c39d0f300822054d422549595a00006cc59d1498e