קריאה במקור

חפץ חיים על ספרא · אמור · פרק ו · פסקה 2

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
(ב) הכי גרסינן תלמוד לומר וכל זר לא יאכל בו ואיש כו'. [וכן איתא בילקוט], פי' מדסמיך "ואיש" אצל "וכל זר" - שמע מינה דהאי איש גם כן זר הוא:
2
פרט לקטן. קשה, פשיטא דקטן לאו בר חיובא הוא. וי"ל דאשמועינן דאפילו המאכיל לבניו קטנים פטור מחומש כדאיתא שם פ"ז מ"ג [זית רענן]:
3
או יכול שאני מוציא בן ט' ויום אחד ת"ל ואיש. הוי"ו בא לרבות. קשה מה ענין בן ט' שנים ויום אחד לכאן. זה שייך רק דביאתו ביאה ואשת איש חייב מיתה על ידו והוא פטור אבל לענין אכילה מה חילוק בין בן ט' לפחות מן ט'? [זית רענן. עיי"ש שהאריך וגרס באופן אחר. והגר"א כתב בהגהותיו דכל זה מיותר, וכן באדרת אליהו שלו השמיט מאמר זה לגמרי.]:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Wikisource
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%A4%D7%A5_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%90

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: dfda5b9d8dea01c994b4f87c39d0f300822054d422549595a00006cc59d1498e