(א) אלא הפרשה. שיפרשו מקדשים בימי טומאתן:
קריאה במקור
חפץ חיים על ספרא · אמור · פרשה ד · פסקה 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על קדשי בני ישראל חייבים וכו'. מדכתיב "מקדשי בני ישראל" ולא כתיב "מן הקדשים" אתי למעט דדוקא על קדשי בני ישראל חייב כשאוכלן בטומאה, לאפוקי קדשי עכו"ם דקיימא לן שמקבלין מהם נדרים ונדבות כישראל, אין חייב כשיאכלן בטומאה ופגול ונותר כדלקמן דיליף נותר חלול חלול מטומאה, כתיב כאן "ולא יחללו" וכתיב גבי נותר "כי את קודש ה' חלל". ופגול יליף עון עון מנותר דכתיב גבי נותר "ואוכליו עונו ישא" וגבי פיגול כתיב "והנפש האוכלת ממנו עונה תשא":
קדשי עצמן. דאהרן ובניו:
תלמוד לומר אשר הם מקדישים לי. דאי לאו הכי הו"ל למכתב "וינזרו מקדשי בני ישראל אשר הם מקדישים לי ולא יחללו את שם קדשי", אלא ודאי דהוא ענין בפני עצמו וקאי על אהרן ובניו על קדשי עצמן:
לרבות את כולה. דמקדשי כולם צריך ליזהר:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Wikisource
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%A4%D7%A5_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%90
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: dfda5b9d8dea01c994b4f87c39d0f300822054d422549595a00006cc59d1498e