(א) מוסיף על ענין ראשון. דסליק מיניה דאיירי במעילה וילמד עליון מתחתון:
קריאה במקור
חפץ חיים על ספרא · ויקרא דבורא דחובה · פרשה יב · פסקה 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
לומר שספק מעילות באשם תלוי. הקדש וחולין לפניו ואינו יודע איזה מהם אכל, מביא אשם תלוי להגן מן היסורים עד שיודע לו ויביא אשם ודאי:
מביא מעילה וחומשה. דאי לאו הכי לא מצי לאתויי אשם ודאי דהא קיימא לן לעיל "הביא אשמו עד שלא הביא מעילתו לא יצא". ובתר הכי מביא אשם בשתי סלעים:
אם ודאי מעלתי. היינו אם יודע לי שמעלתי:
ואם ספק. היינו אם בספקי אעמוד לעולם ואם כן אני חייב בתשלומי קרן וחומש:
מעות לנדבה. היינו אם מעילתו בקדשי מזבח יאמר מעות לנדבה לקדשי מזבח ואם בקדשי בדק הבית לבדק הבית:
ואשם. יהא תלוי להגן מן היסורין עד שיודע:
שממין שמביא על הודע. דהיינו אשם מעילות ודאי:
מביא על לא הודע. דהיינו ספק מעילות:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Wikisource
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%A4%D7%A5_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%90
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: dfda5b9d8dea01c994b4f87c39d0f300822054d422549595a00006cc59d1498e