(ה) אונאה ארבעה כסף. מעות כסף, שהם שש בדינר:
קריאה במקור
חפץ חיים על ספרא · בהר · פרשה ג · פסקה 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
מעשרים וארבע כסף לסלע. אם היה המקח בדמי הסלע שהוא כ"ד מעות, דהשתא הוי האונאה שתות למחק – חייב להשיב לו כל אונאתו ד' כסף:
עד מתי מותר להחזיר. מי שנתאנה. והא דנקט לשון מותר לאשמועינן דליכא אפילו מי שפרע להחזיר המקח או שיתן לו אונאתו:
עד כדי שיראה. המקח לתגר או לקרובו, ואם שהא יותר - מחל לו:
ושמחו תגרי לוד. שהיו בקיאין בסחורה ומוכרין ביוקר:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Wikisource
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%A4%D7%A5_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%90
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: dfda5b9d8dea01c994b4f87c39d0f300822054d422549595a00006cc59d1498e