(ה) הכי גרסינן אשר יאכל ושפך פרט וכו'. ר"ל דבעינן שחיטה ראויה לאכילה מדכתב "אשר יאכל" ומדכתב "ושפך" משמע דאפילו אין כונתו לאכול בעצמו רק להאכיל לכלבים כיון שעל כל פנים ראויה לאכול:
קריאה במקור
חפץ חיים על ספרא · אחרי מות · פרק יא · פסקה 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ולנוחר. היינו דנוקר הסימנין בחודו של סכין:
מעקר. היינו דמעקר הסימנין:
להביא צריך לגרוס ולהביא – והיינו דמ"ושפך" מרבינן זה. והגר"א גריס כן בפנים – "ושפך להביא כו'":
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Wikisource
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%A4%D7%A5_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%90
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: dfda5b9d8dea01c994b4f87c39d0f300822054d422549595a00006cc59d1498e