(ז) מעם הארץ. ולא כל עם הארץ פרט למומר והא נמי ממ"ם ד"מעם" קממעט כנ"ל בהלכה וי"ו:
קריאה במקור
חפץ חיים על ספרא · ויקרא דבורא דחובה · פרשה ז · פסקה 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
פרט למומר. לאותה עבירה ששגג בה דאם הביא עליה קרבן אין מקבלין ממנו אבל מומר לאכול חלב והביא קרבן על הדם מקבלין ממנו:
ר' שמעון וכו'. מכאן אתה למד:
מה תלמוד לומר אשר לא תעשינה בשגגה. דסמיך ליה "או הודע אליו חטאתו אשר חטא והביא וגו'" דמשמע אשר לא תעשינה אם היה יודע שהוא אסור אבל שגגה היתה לו וחטא ואשם הוא יביא:
היושב לו מידיעתה. היינו אם היה יודע שהוא עבירה היה יושב ובטל מעבירה זו:
ויצא מומר שאין יושב לו מידיעתה. שאפילו היה יודע שהוא חלב לא היה נמנע מחמת הידיעה מלאכול במזיד:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Wikisource
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%A4%D7%A5_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%90
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: dfda5b9d8dea01c994b4f87c39d0f300822054d422549595a00006cc59d1498e