קריאה במקור

חפץ חיים על ספרא · אמור · פרשה ד · פסקה 7

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
(ז) יכול יהיו חייבים עליו מיד. משהוקדשו מתחייב עליו מיד אם אכלו בטומאה:
2
ת"ל אשר יקרב. מכל זרעכם, ור"א קמפרש לה ואזיל:
3
וכי יש נוגע חייב. והלא אינו חייב אלא אם כן אכלו כדכתיב (ויקרא, כב) "איש איש וכו' בקדשים לא יאכל". אלא מה תלמוד לומר יקרב. פי' והלא ע"כ קריבה זו אכילה היא ולמה הוציאו בלשון קריבה:
4
בהוכשר ליקרב. ואקדשים קאי וה"ק ואשר יקריב קדשים ואח"כ יאכלנו וטומאה עליו כדמפרש אכילה בקרא דבתריה:
5
ושאין לו מתירין. כגון מנחת כהנים ומנחת כהן משיח ונסכים משיקדשו בכלי שהוא המכשירן לאכילה האמורה בהן:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Wikisource
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%A4%D7%A5_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%90

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: dfda5b9d8dea01c994b4f87c39d0f300822054d422549595a00006cc59d1498e