(ב) הוא הדין לצבור. דאיכא נמי למילף ק"ו מיחיד שיביאו מנחת נדבה:
קריאה במקור
חפץ חיים על ספרא · ויקרא דבורא דנדבה · פרשה ח · פסקה 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
צבור שהוא מביא מנחת חובה. מנחת נסכים הבאה עם התמיד:
שאינו מביא מנחה על טומאת מקדש וקדשיו. אלא פטורים לגמרי כדילפינן בפרק ב' דהוריות (דף ח:) בגזירה שוה עיי"ש:
ומביא מנחת נדבה. דכתיב "ונפש" וכדלעיל:
ת"ל נפש. לשון יחיד משמע:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Wikisource
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%A4%D7%A5_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%90
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: dfda5b9d8dea01c994b4f87c39d0f300822054d422549595a00006cc59d1498e